פרטנר תקשורת בע"מ נ' אור חן בע"מ

החלטה

זוהי בקשה לביטול פס"ד שניתן נגד החב' – הנתבעת ביום 21.9.09 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמה.

בתצהיר התומך בבקשת הביטול טוען מנהל הנתבעת כי למיטב ידיעתו שוחח בא כוחו עם עו"ד ממשרד ב"כ הנתבעת, וכי בשיחה טלפונית זו סוכם כי "בשלב זה לא יוגש כתב הגנה מטעמנו אלא פירוט טענותינו יועבר לב"כ המשיבה בכדי לבדוק אפשרות לסיום העניין מחוץ לכותלי ביהמ"ש".

לתצהיר צורפה חליפת מכתבים ממנה עולה לכאורה, לטענת ב"כ הנתבעת, כי "להזכירכם, כמוסכם, בשלב זה לא יוגש כתב הגנה על ידי מרשתי".

גם אם כן ניתנה הבטחה מעין זו, אין בכך כדי להצדיק בפני ביהמ"ש את המחדל של אי הגשת בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה.

היה על הנתבעת לדאוג לקבלת אורכה מביהמ"ש להגשת בקשת רשות להגן, או לדאוג להגשת בקשה מוסכמת מטעם הצדדים על הארכת המועד להגשת בקשת הרשות להגן.

במצב דברים זה ביטול פסה"ד, אם בכלל, הוא משיקול דעת ביהמ"ש ולא מחובת הצדק.

עסקינן בתביעת חב' פרטנר לתשלום עבור שירותי רדיו – טלפון סלולריים שסופקו לנתבעת עפ"י הסכם התקשרות שנכרת ביניהם.

בתצהיר התומך בבקשת הביטול טוען המצהיר לגופה של התביעה כי פירוט טענותיה של הנתבעת הועבר לתובעת ביום 3.3.08 (נספח ב' לבקשה), וכי נשלחו תזכורות ביום 13.4.08 ו – 3.9.08 (נספח ג' לבקשה).

אין להפנות בתצהיר למסמכים אחרים, והיה על המצהיר להעלות בתצהירו את נימוקי הגנתו, ואף להיכבד ולהיכנס לפרטיהם.

במכתבו למשרד ב"כ התובעת (נספח ב' לבקשה) טוען ב"כ הנתבעת כי נציג התובעת הבטיח לנתבעת לשדרג חלק מהמכשירים הסלולריים שברשותה, במכשירים מתקדמים יותר, תוך שהוא מתחייב בפני מנהל הנתבעת, כי היא לא תחוייב בגין שדרוג הציוד עצמו אלא בגין השיחות בלבד.

מסתבר, עפ"י המכתב, כי הנתבעת בכל זאת חוייבה בגין ציוד קצה, והיא אמנם זוכתה בהמשך, אך מידי פעם בפעם חוייבה מחדש בניגוד להבטחתו המפורשת של נציג התובעת.

מידי פעם בפעם בוצעו זיכויים, ואילו הבטחה נוספת לצייד את רכבי החב' במכשירי ג'י.פי.אס. - לא קויימה כלל.

כאמור, כל הדברים הללו היו צריכים להיכלל בתצהיר התומך בבקשת הביטול, ולא נכללו.

ב"כ התובעת הגיש תגובה מפורטת המסבירה כיצד נוצר החוב נשוא התביעה, ונמנע מלחקור את המצהיר, בנימוק כי אין בתצהיר טענות הגנה כלשהן, כך ש"אין על מה לחקור".

צודק ב"כ התובעת כי הגנת הנתבעת כללית למדי. לא ניתנה גירסה מפורטת, ולא הועמד תחשיב חשבונאי נגדי לתחשיב התובעת הנתמך במסמכיה.

עם זאת סבורתני שאין לנעול בפני המבקשת את שערי ביהמ"ש, על אף כלליות ההגנה וסתמיותה.

אני מחליטה כי פסה"ד יתבטל בהתמלא שני התנאים המצטברים הבאים:

1.הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 1,000 ₪ + מע"מ לתשלום תוך 30 יום.

2.הנתבעת תפקיד בקופת ביהמ"ש תוך 30 יום סך 8,500 ₪ או ערבות בנקאית צמודת מדד